077-3508500

אחוז התמותה כחודש לאחר התקף לב עמד בשנת 2000 על 10.4% ואילו כיום הוא עומד על כארבעה אחוזים בלבד. אם נזכור שמדובר בגורם תמותה מהמעלה הראשונה, נבין שחייהם של אלפי ישראלים ניצלו הודות להתקדמות שחלה בשנים האחרונות. יחד עם זאת, עדיין קיים הצורך לעודד אנשים להתמיד בפעילות של שיקום הלב פן יחזור התקף שני. בדיוק בשביל זה הקימו את פרוייקט שיקום הלב, עליו יספר לנו ד"ר ירון גרשוביץ, קאוצ'ר רפואי לבריאות הלב, פיזיולוג- מומחה במאמץ ובשיקום לב.

מהו פרוייקט שיקום לב?

שיקום לב מחולק לשני שלבים, השלב הראשון זה ההחלמה. אנשים שעברו התקף לב או ניתוח לב זכאים לשיקום. יש לנו הסדר, אנחנו גוף שעובד מטעם קופות החולים. אנשים זכאים להחלמה של שבוע בשלב הראשון, זה כלול בסל הבריאות. לנו יש שני מקומות, ברמת- השרון ובבת- ים. יש שם רופאים, אחיות וכל מה שצריך מצוות. פיסיולוג, פסיכולוג, דיאטנית, אנשים מהרפואה המשלימה. השלב השני הוא פעילות משקמת של שנה. בעצם, השיקום לב מורכב מהחלמה ואחרי זה מעוד שנה של פעילות גופנית משקמת.

מה כולל שלב ההחלמה?

לכל אחד יש מטרות שונות. בהחלמה המטרה להתייצב מבחינה רפואית. הוא שלב ביניים בין הבית לבית החולים. חלק מהאנשים באים לא ממש יציבים מבחינה רפואית. היום בית החולים מוציא אנשים אחרי חמישה ימים. הרבה אנשים יוצאים עם נשימה או דופק לא סדיר או דלקת מסוימת. ככה מוציאים אותם הביתה. המטרה להתייצב מבחינה רפואית ולכן גם הצוות הגדול. צריך גם להחזיר אותם למצב שבו ירגישו נוח לתפקד בבית. אם אדם רוצה לעלות מדרגות או לעבוד בגינה, או אישה רוצה לחזור לניקיונות- יש תוכנית של פעמיים ביום הליכה עם רופא. הם מעלים את הדופק ב25 פעימות יותר מהמנוחה, שיוכל לחזור הביתה בהרגשת ביטחון. יש גם הפעלה קבוצתית על כסא. המטרה בהחלמה היא בעצם שלושה דברים. ההיבט הרפואי זה אחד. השני הוא שהם חוזרים לעצמם מבחינה גופנית- מתחילים להניע את הגוף כדי למנוע את ההתדרדרות של שכיבה במיטה (יש ירידה בחמצן). והנושא השלישי הוא הנפשי- אדם שבא עם חרדה ודיכאון ומקבל ביטחון ע"י שיחה עם מקצוענים. אחת מהמטרות הנוספות בשלב הזה שיש מספיק זמן כדי לקחת אנשים שכל התחום הגופני והדיאטה לא מדברים אליהם. אנשים ממש מוזנחים שלא איכפת להם, ואנחנו מנסים "לבשל" אותם לקראת התוכנית המאוחרת. התוכנית המאוחרת ממש משנה להם את החיים כדי שלא יקרה מקרה נוסף ולכן הם צריכים להתכונן לכך.

שלב ההחלמה מותאם אישית לכל אחד?

מאחר שזה שלב מוקדם ומגיעים ישר מבית החולים, עדיין לא עושים בדיקה תיפקודית. לא עושים בצורה אישית. אנו מחלקים את האנשים לשלוש רמות תיפקוד, גם על פי הסיכוי שיקרה להם שוב משהו כזה וגם לפי התיפקוד. הסיכון נמוך, בינוני או גבוה. הרמה גם נקבעת לפי הגיל, לפי המצב הגופני, המצב התפקודי לפני האירוע, לפי האירוע עצמו שקרה. אדם שעבר ניתוח בלי התקף שונה מאדם שעבר ניתוח אחרי שהיה לו התקף. מסתכלים על מצב הלב שלו, המצב התפקודי של הלב, כך יודעים להעריך את האדם. בגדול האנשים מחולקים לשלוש רמות ולא רמה אישית.

אם מישהו מרגיש ששבוע ההחלמה לא הספיק לו?

מישהו לא הספיק לו יכול באופן פרטי להישאר עוד. אדם מרגיש מתי זה הזמן המתאים לו לצאת מהתוכנית. כך או כך יש פרק זמן של חודש בין ההחלמה לשלב השני. בין לבין הוא מתבקש להליכה בבית.

מה כולל השלב השני של הפעילות המשקמת?

האדם מגיע מהבית לתוכניות שיקום לב, די קרוב למקום מגוריו. זה כמו חדר כושר קטן עם צוות רפואי שגם זה כלול בסל הבריאות. פעמיים בשבוע האדם מגיע לשם ומקבל ייעוץ והכוונה. בא מהבית לאיזה שעה שעתיים. יש גם בקהילה תוכניות כאלה. התוכנית המאוחרת מתחילה כאשר עושים בדיקה. הוא מביא את כל המסמכים הרפואיים ואנחנו עושים לו בדיקה תפקודית. תפקידה לראות שכל הפרוצדורה עברה בצורה טובה, שאין אזורים בעיתיים בלב. וגם כדי להתאים לו תוכנית שיקום מתאימה ולקבוע באיזה דופק הוא צריך לפעול כדי לשפר או לצמצם את גורמי הסיכון שלו.

מה יכול אדם שחווה התקף לעשות כדי שלא יחטוף שוב בעתיד?

לשפר את הכושר הגופני. אנחנו בשיקום רוצים שיקרה לו כל הדברים החשובים בזרימת הדם כדי שלא יהיה סיבוכים, שהעורק יפתח עוד פעם תהליך הסתיידות. פלאק- זה כמו עששת. אנחנו מכירים את המושג מרופאי השיניים כשחיידקים מצטברים לנו בשן. אם לא נעשה חוט דנטאלי מצבנו יחמיר. אותו דבר קורה בתוך העורק- בתוך הצינור באיזור חלש שלו, מתחילים להצטבר כל מיני דברים שמערכת החיסון שולחת. מתחיל להיות תהליך שבו העורק נחסם, כולל כולסטרול שגם אותו אנחנו צריכים) ואז נוצר הפלאק. יש היצרות בעורקים, האיזור מועד לפורענות- יכול להיתקע בו קריש דם או שבמקרים אחרים רואים שהפלאק עצמו נתלש מהמקום וזורם ללב או למוח וחוסם אותם. הכל תלוי בהתנהגות שלו. אם הוא לא משנה את ההתנהגות יש סיכוי שיחטוף שוב התקף ב-5 שנים הבאות. מי ששומר על עצמו יכול לשכוח מהמחלה שוב. זה הטיפול שנקבע בסל הבריאות כחלק בלתי נפרד מהטיפול הכוללני בחולי לב.

יש אנשים שלא משתפים פעולה עם פרוייקט השיקום?

יש אנשים שלא מעוניינים בשיקום- והם לא חייבים. אבל החשיבות גדולה ביותר. ההיענות לשיקום בסך הכל כרגע, היא לשלב הראשון, להחלמה 60% עד 70%, והשיתוף פעולה עם השלב השני הוא פחות מ- 25% לשיקום המאוחר. האחוזים הם כאלו כי המערכת הרפואית מאפשרת גם לניתוחים גם לאוטמים וגם לצינתורים לעשות את השיקום. ככל שאדם מרגיש פחות טוב הוא יצטרך את זה יותר. אם מישהו לא עבר התקף ועשו לו רק צינתור הוא לא מרגיש צורך להתחבר לזה. הרבה אנשים לא מתחברים לשיקום המאוחר. לכן התוכנית שאנו רוצים לעשות, צריך לפנות גם לרופא המשפחה, הם יכולים למנוע לעצמם עבודה מיותרת. המון מהפעילות שלהם היא אנשים שבאים מלחץ דם, סוכרים. כל התחום הזה של מניעה משנית היא מאוד חשובה בעזרה לטיפול.

למה גברים בסיכון יותר גבוה מנשים?

גברים חוטפים יותר עד גיל הבלות. בגיל הבלות של האישה זה מתחיל להשתוות. נשים מוגנות בזכות המבנה ההורמונלי שלהם. המחזור החודשי, יש ניקוי, תהליך ניקוי. מבחינה נפשית כנראה שנשים בנויות יותר נכון שהן יכולות להוציא יותר החוצה את הלחצים. הן לא מכניסות את הלחץ פנימה.

תוך כמה זמן אפשר לחזור לשגרת חיים הרגילה?

תלוי, זה נע בין חודשיים לשלושה.

 

יש דרך למנוע התקפי לב מלכתחילה?

כושר גופני גבוה. אנשים לא מודעים והם חושבים שאם הם עושים קצת פעילות גופנית זה ימנע. כדי למנוע צריך לשמור על ארבעה דברים בסיסיים- 1. להתמודד בצורה נחרצת בגורמי הסיכון- לחץ דם, קפה, סיגריות. השמנה, תת פעילות בלוטת המגן. כל אחד בגורם שלו. להתמיד על כושר גופני שמאפשר זרימת דם בעורקים שלא יאפשר יצירת פלאק. צריך להתעמל בדופק מסוים שהוא אישי לכל אדם . סתם הליכה עם דיבורים באמצע זה לא מספיק. תזונה נכונה והתמודדות עם מצבי לחץ- וזה קשור לאופי של כל אדם. העורק עובד כמו אקרודיון- בזמן לחץ הוא נסגר, בזמן רגיעה הוא נפתח.

מהו תפקידך בתור מאמן רפואי?

זהו תחום נוסף, חדש, ייעוץ רפואי. זה בעצם תחום של האימון הרפואי. זה כרגע קיים אצל הרבה אנשים מהשכבות הגבוהות ומעלה, שדורשים יותר הכוונה אישית. מרכזי ההחלמה לא מתאימים לכולם. יש את הקבוצות- אנשים עצמאיים, יש להם לוח זמנים שונה ממה שמציעים להם כאופצייה. יש לא הרבה היום. האימון הרפואי הוא כמו שאדם עושה אימון אישי לכושר, זה כולל בתוכו ידע מעמיק של הרופא. באימון הכללי יש אולי ייעוץ אחד עם דיאטנית. כל שאר הדברים עולים כסף. באימון האישי נכנסים הנושאים, כל התחום הרפואי, הפיסיולוגי,  יש את הנושאים הנפשיים. אם זה רמות של אדם שמלכתחילה הייתה לו בעיה פסיכולוגית מסוימת אז לא. אבל לכל אדם יש חרדות אחרי התקף. גם הנושא של האוכל מקבל תשומת לב מלאה. התוכנית הבסיסית זה עשרה מפגשים לשלושה חודשים הראשונים בהם הוא זקוק לתמיכה. הרבה אנשים מאריכים אחרי זה.

מה העלות של התוכנית האישית?

זאת תוכנית קצת יקרה. היום זה בסביבות 4000 ש"ח. מנסים להכניס את זה לקופות חולים שיהיה סיבסוד. הביטחון לאדם הוא מלא מכל האספקטים- הרפואיים והנפשיים. איש מקצוע רציני עושה את הדברים בצורה נכונה ותומכת