077-3508500

מחקרים בנושאי בריאות הנפש מצביעים על קשר בין דפוסי אישיות שונים ומחלת לב. מסתבר ששלושה מנגנונים הקשורים לאישיות, יכולים לקבוע אם האדם יהיה בריא או חולה וכיצד יתמודד האדם עם המחלה בתקופת השיקום.

המנגנונים המשפיעים על הבריאות הם: המנגנון הכללי, המנגנון ה"שכלתני" ומנגנון החוסן הנפשי.

המנגנון הכללי – הוא מנגנון הכולל את כל התכונות שקובעות אם האדם יהיה בריא או לא.

עם השנים מתגבשת לכל אדם אישיות שמשפיעה על תפיסתו הכללית לגבי החיים. יש אנשים אופטימיים ויש פסימיים, יש אנשים שאוהבים את החיים יותר מאחרים. יש כאלה שחוששים ממשימות ויש אחרים הנהנים ומוצאים בזה אתגר. מבנה האישיות קובע במידה רבה את צורת החיים ומשפיע על התהוות מחלות או מניעתן. מבחינים בין שני טיפוסי אישיות: טיפוס א' וטיפוס ב'. טיפוסי אישיות מסוג א' ידועים כאנשים תחרותיים, הישגיים, עובדים שעות רבות ביום ונמצאים בלחץ מתמיד לעומת אנשים מטיפוס ב' שהם נינוחים, רגועים וסובלניים. הסיכוי של טיפוסי אישיות מסוג א' לחלות במחלה הוא פי 3-4 יותר גבוה מהסיכוי של אנשים בעלי תכונות אופי רגוע יותר.

אנשים שהמנגנון הכללי שלהם מכוון אותם לחיוביות, אופטימיות ואושר, הם אנשים בריאים יותר, חסינים יותר וההתמודדות שלהם עם מחלות תהיה טובה יותר.

בזמן לחץ ( וגם בתקופת מחלה ), האדם מרכז את כל המשאבים הפנימיים שלו המסוגלים לעזור לו להתגבר על הבעיה. יש אנשים שתחושתם היא, שהם יתגברו על המכשול. אנשים אלה, שהמנגנון הכללי שלהם חזק ואיתן, יצליחו להתמודד עם כל מצב נפשי.

המנגנון ה"שכלתני" – הוא מנגנון המונחה ע"י המוח, הקובע את צורת החיים ואת

אורח החיים. המוח מכתיב לגוף צורת חיים מסוימת המשפיעה על המצב הבריאותי. במרוץ החיים המודרניים, נדחקת הבריאות אצל הרבה אנשים לסוף רשימת סדרי העדיפויות. הקו ה"שכלתני" המנחה את טיפוסי אישיות א', למשל, הוא הצלחה בהשגת יעדיהם. יעדים אלה גורמים לאורח החיים לא בריא וחושפים אותם למחלות.

המנגנון המנחה לבריאות, לעומת זאת, נותן הוראות לניהול חיים בריאים. אדם המונחה ע"י מנגנון זה, מבין שעליו לעסוק בספורט, לאכול בריא, להפסיק לעשן וכו', אחרת הבריאות בסכנה. אנשים שכלתניים מבינים שפעילות גופנית ואימון יומי הם לא פחות חשובים מפגישה עסקית.

מנגנון החוסן הנפשי – הוא מנגנון רגשי, המשפיע על היכולת לעמידות במצבים שונים.

אנשים מסוימים עומדים בלחץ טוב יותר מאחרים. המציאות שבה חי האדם משפיעה על תכונות אופי כמו קשיחות, חספוס , רגישות וסובלנות וקובעת במידה רבה את החוסן הנפשי. אנשים רגישים המתקשים להתמודד עם לחץ בעבודה, לחצים סביבתיים, חרדה ועוינות נמצאים בסיכון גבוה למחלת לב, לעומת אחרים שלהם עמידות נפשית גבוהה. ידוע שאוכלוסייה מסוימת ( לדוגמה פוליטיקאים, רופאים, אנשי עסקים ) סובלת פחות ממחלות לב, בין השאר, בשל עמידותה בפני לחצים. החוסן הנפשי והאמונה ביכולת העצמית תורמים רבות להשבת איכות החיים לאחר מחלה או טראומה.

מחקרים אחרים הצביעו על הקשר שבין בדידות, קנאה, דיכאון, חוסר אונים, חרדה ועוינות.

ידוע שדפיקות לב חזקות, לדוגמה, עלולות להופיע כתוצאה של מתח וחרדה. אנשים רבים הסובלים מיתר לחץ דם משתייכים לטיפוס אישיות מסוג א'. מצבים כמו נוירוזה לבבית ותעוקת לב נגרמים, בין השאר, מהפרעה נפשית. במחקר ה"בבונים המתוסכלים" של ד"ר אורניש, הוכח הקשר בין מצב נפשי והתפתחות מחלות לב וכלי דם. במחקר זה, אילצו החוקרים קבוצת בבונים ( שהם קופים שלהם בת זוג קבועה ) להסתכל על בנות זוגן, כשהן מקיימות יחסי מין עם בבונים אחרים. חלק גדול מהבבונים הזועמים, שאיבדו שליטה לנוכח המעשה, פיתחו מחלת לב וטרשת עורקים. מחקר זה הוכיח את הקשר בין קנאה, חוסר אונים ואיבוד שליטה לבין מחלות לב.