התפרסם במגזין circulation  היוקרתי בשנת 2021 ע"י האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי. חשוב לקרא ולשנות דפוסי חשיבה !

כללי:

המחקר מצביע על קשר מובהק בין המצב הנפשי לבין הבריאות הגופנית והתמודדות עם מחלות.

מצב נפשי שלילי כולל דיכאון, מתח כרוני, חרדה, כעס, פסימיות, וחוסר שביעות רצון מהחיים. בריאות נפשית חיובית מלווה בעשייה חיובית, התרגשות חיובית של הצלחה וסיפוק, תחושת שייכות ואהבה לחיים בכלל ולסובבים אותך בפרט. חיוביות מאופיינת בתחושת אופטימיות, תחושת מטרה, הכרת תודה וחוסן נפשי.

היעדר מחלה עדיין לא מצביע על בריאות טובה.

בריאות טובה חייבת לכלול אורח חיים בריא, שינה בריאה, דאגה למצב הפיננסי, תמיכה חברתית וחיבור לקהילה, יצירת הזדמנות לצמיחה כלכלית וסיפוק מהחיים.

הקשר בין מחלות שעלולות לגרום להתקף לב ( סוכרת, יתר לחץ דם, מתח נפשי, שומנים בדם ) לבין מצב נפשי שלילי הוא דו כיווני. זהו קשר הדוק בין גורם גופני שעלול ליצור התדרדרות נפשית, או מצב נפשי מעורער שגורם לנזק גופני.

בריאות נפשית שלילית:

תסמונת הלב השבור:

אנו עדים לתסמונת לבבית שנגרמת על רקע מצב נפשי. זהו התקף לב מסוג takotsubo . התקף לב זה גם מכונה תסמונת הלב השבור. זהו כשל לבבי שנגרם כתוצאה מהתרגשות שאינה נשלטת או מועקה קשה. הכשל הינו זמני אך השלכותיו הן ירידה חדה ביכולת הכיווץ הגלובלית של הלב ( לעיתים סימני אי ספיקת לב ) כאבים בחזה ושינויים בא.ק.ג, וזאת על אף העובדה שאין היצרויות או חסימות בכלי הדם הקורונריים ובצנתור נמצאים כלי דם אלה פתוחים עם זרימת דם תקינה ללב.

נוירוטיות – כעס, רוגז, עצבים:

מחקרים הוכיחו שהפרעות אישיות והפרעות נפשיות הינם גורם שלילי שמשפיע ישירות על בריאות הלב וכלי הדם. אנשים עם נוירוזה ( מוגדרים באפיון אישיות type D ), סובלים מרגשות שליליים וחשופים יותר למחלת לב.

 

לחץ נפשי מתמשך:

הוכח שלחץ כרוני הקשור לשגרת החיים, ובמיוחד דברים הקשורים לעבודה ופרנסה ( קושי כלכלי, אתגרים שליליים, אפליה, חוסר שייכות ) משפיעים ישירות על הבריאות. מחקרים שבוצעו לבדיקת הקשר הסיבתי בין לחץ למחלת לב מצאו כי לחץ שקשור לעבודה העלה את הסיכון לאוטם שריר הלב ב 40%. לחץ שקשור לחוויות מלחיצות בילדות, בדידות ובידוד חברתי העלו את הסיכון ב 50%, ומתח נפשי כללי של בריאים לכאורה, מעלה את הסיכון למחלת לב ב 27% לעומת אנשים שחיים ללא דאגות.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) :

ב 9 מחקרים שבוצעו על הפרעה נפשית על רקע טראומה, ציינו החוקרים כי מצוקה קיצונית כרונית על רקע פוסט טראומה, מעלה את הסיכון למחלת לב ב 61%. ידוע כי פוסט טראומטיים סובלים מדיכאון המתדרדר לכעס ועוינות, חרדה ופסימיות קיומית המוביל לעיתים לנטיות אובדניות. הטיפול בסובלים מתסמונת זו הוא מורכב ומאתגר.

 

בריאות נפשית חיובית:

לא קיים מונח רפואי בריאות נפשית חיובית. גורמים פסיכולוגיים חיוביים כמו סיפוק מהחיים, אהבה, אופטימיות, אושר, הכרת תודה, תחושת מטרה ורווחה נפשית תורמים לבריאות כללית בכלל ולבריאות הלב בפרט.

אופטימיות

לאדם אופטימי יש תחושה של תקוה ובטחון שהוא יתגבר על כל מכשול ושבסוף יהיה בסדר. מחקרים הצביעו על כך שאנשים אופטימיים עושים יותר פעילות גופנית, איכות השינה שלהם ובה יותר, הם פחות מעשנים מאנשים עם רגשות שליליים, ובסך הכל הם צפויים להזדקנות בריאה עם 35% פחות סיכון לאירועי לב וירידה של 14% בסיכון לתמותה מכל הסיבות. לאופטימים תוחלת חיים ארוכה יותר ב 10% מקבוצת הביקורת וסיכוי טוב לחיות מעל 85 שנים.

מודעות

מודעות עצמית למתן ביטוי לרגשות, לתקשורת טובה, למחשבות חיוביות לשחרור מלחץ ע"י שיתוף והרגשת שייכות, מפחיתים את הסיכון למחלות. מודעות מאפשרת ביטוי וחופש לנפש. אנשים עם מודעות חיים בפחות מתח, עם רווחה נפשית גבוהה, חמלה, תקשורת טובה ואהבה לסביבה. מדיטציה הינה דרך טובה להגברת המודעות וחיזוק הנפש.

בשקף רואים שניתן להפוך גורמים שליליים לחיוביים ע"י שינוי בהתנהגות. אנו בפרולייף מציעים 3 תחומי בריאות ( יעוץ בתזונה ותוכנית דיאטה, אימון גופני לשיפור הכושר והפחתת גורמי סיכון ללב ואימון מנטלי עם קואצרים לשינוי ושיפור אורח החיים.

המאמר בריאות נפשית ורווחה והקשר בין נפש, לב וגוף נכתב ע" ד"ר גלן לוין והינו הצהרה של האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי בנוגע לקשר בין רווחה נפשית לבריאות הלב. פורסם ב circulation בשנת 2021.